רזרבה שחלתית – מהי וכיצד היא משפיעה על הפוריות?

הקדמה

רזרבה שחלתית היא מונח המתאר את כמות ואיכות הביציות שנותרו בשחלות של אישה, והיא נחשבת לאחד המדדים החשובים ביותר להערכת יכולת הפוריות של האישה. המדד הזה מהווה פרמטר קריטי בהחלטות לגבי טיפולי פוריות והערכת הסיכויים להצלחה בהשראת ביוץ ובהפריה. כמות הביציות בשחלות פוחתת באופן טבעי עם השנים, כשהירידה המשמעותית ביותר מתרחשת לאחר גיל 35. עבור נשים המתמודדות עם קושי להרות, הערכת הרזרבה השחלתית יכולה לספק תובנות חיוניות לתכנון טיפולים מתאימים.

מהי רזרבה שחלתית?

הרזרבה השחלתית מתייחסת למספר הביציות שנותרו בשחלות של האישה והפוטנציאל שלהן להבשיל ולהתפתח לביציות בוגרות המסוגלות להיות מופרות. כל אישה נולדת עם מספר מסוים של ביציות, שהולך ופוחת עם כל ביוץ ובמהלך השנים. בניגוד לתהליכים אחרים בגוף, ייצור ביציות חדשות אינו אפשרי, ולכן עם השנים הכמות הקיימת הולכת ונעלמת, וכתוצאה מכך פוחתים סיכויי האישה להרות בצורה טבעית. לא רק הכמות של הביציות חשובה, אלא גם איכותן – ביציות בגיל מבוגר נוטות לסבול מהפרעות כרומוזומליות או מבעיות אחרות, שמשפיעות על הפוריות.

כיצד מודדים את הרזרבה השחלתית?

ישנן מספר שיטות להערכת הרזרבה השחלתית, כאשר המרכזיות שבהן כוללות:

1. בדיקת רמות הורמון אנטימולריאני (AMH): הורמון זה מיוצר על ידי הזקיקים הקטנים בשחלות, ורמותיו בדם מספקות מידע על כמות הזקיקים שנותרו בשחלות. ככל שרמות ה-AMH נמוכות יותר, כך הרזרבה השחלתית נמוכה יותר. בדיקה זו נחשבת למדויקת ביותר להערכת הרזרבה השחלתית.

2. מדידת רמות הורמון מגרה זקיקים (FSH): רמות ה-FSH נמדדות בדרך כלל ביום השלישי למחזור החודשי. ככל שרמות ה-FSH גבוהות יותר, כך השחלות מתקשות להגיב להורמונים המגרים ליצירת ביציות, דבר המעיד על ירידה ברזרבה השחלתית.

1. 3. ספירת זקיקים קטנים באולטרסאונד: בדיקה זו מתבצעת באמצעות אולטרסאונד טרנס-וגינלי, ובמהלכה הרופא סופר את מספר הזקיקים הקטנים הנמצאים בשחלות בתחילת המחזור. מספר קטן של זקיקים מצביע על רזרבה שחלתית נמוכה.

גורמים המשפיעים על הרזרבה השחלתית

הרזרבה השחלתית מושפעת ממגוון גורמים, כשהמרכזי שבהם הוא הגיל. ככל שהאישה מתבגרת, כמות הביציות ואיכותן פוחתת, בעיקר לאחר גיל 35. גורמים נוספים שיכולים להשפיע כוללים היסטוריה של טיפולי כימותרפיה או הקרנות, ניתוחים בשחלות, זיהומים או מצבים רפואיים כמו אנדומטריוזיס. נשים שחוות ירידה מוקדמת ברזרבה השחלתית עשויות לגלות זאת דרך קשיים להרות, אפילו בגילאים צעירים יותר.

משמעות רזרבה שחלתית נמוכה

רמות נמוכות של AMH ורמות גבוהות של FSH מעידות על ירידה ברזרבה השחלתית. במקרים כאלו, האישה עלולה לחוות קשיים להרות באופן טבעי, וייתכן שיהיה צורך בטיפולי פוריות. חשוב להבין כי ירידה ברזרבה השחלתית אינה אומרת שהאישה אינה יכולה להרות, אך היא עשויה להקטין את הסיכויים להצלחה בטיפולים ובכניסה להריון. עם זאת, ההחלטה על המשך הטיפולים תלויה גם בגורמים אחרים כמו איכות הזרע, בריאות כללית וגיל האישה.

טיפולים בהתבסס על רזרבה שחלתית

במידה והבדיקות מצביעות על רזרבה שחלתית נמוכה, רופא הפוריות עשוי להמליץ על פרוטוקולים ייחודיים שמטרתם לעודד ביוץ ולהגביר את הסיכויים להפריה. טיפולים אלו כוללים:

1. השראת ביוץ עם תרופות: לנשים עם רזרבה שחלתית נמוכה עשויות להינתן תרופות המכילות FSH להגברת ייצור הביציות ולהבטחת ביוץ.

2. הפריה חוץ-גופית (IVF): במקרים של רזרבה שחלתית נמוכה, ניתן לשקול טיפולי IVF שמאפשרים לרופא לשלוט בתהליך ההפריה ולבחור את הביציות הטובות ביותר להפריה.

3. הקפאת ביציות: לנשים צעירות שאינן מתכננות הריון בקרוב, אך בעלות רזרבה שחלתית נמוכה, עשויה להיות מומלצת הקפאת ביציות לצורך שימוש עתידי.

סיכום

רזרבה שחלתית היא מדד קריטי להערכת הפוריות והיכולת להרות. עם השנים, הרזרבה פוחתת, והבנת מצב הרזרבה השחלתית יכולה לסייע בתכנון טיפולי פוריות ובקבלת החלטות מושכלות לגבי האפשרויות העומדות בפני האישה. באמצעות בדיקות כמו AMH, FSH ואולטרסאונד, ניתן להעריך את מצב הרזרבה ולקבל מידע חשוב לתכנון המשך הטיפולים.